"מרפק טניס" שנקרא גם טניס אלבו היא תופעה השכיחה לא רק אצל שחקני טניס (כמתקבל משמו) אלא גם אצל אנשים העובדים בעבודה משרדית ואנשים העובדים בנשיאת משקלים כבדים. אבחנה זו בהגדרתה הקלאסית היא תהליך דלקתי הנוצר מחיכוך של אחד משרירי האמה החיצוניים כנגד החלק התחתון החיצוני של עצם הזרוע העליונה. למרות זאת, מיוחסים לתסמינים של תופעה זו גם השפעות מכיוון מערכת העצבים היוצאת מחוליות הצוואר ומכאניקה לא תפקודית של מפרק המרפק.
אנטומיה כללית של מפרק המרפק
מפרקים: המרפק הינו מפרק המחולק לשני מפרקים (בחלקו עליון). מפרק אחד הינו בעל אופי צירי המערב את עצם ההומרוס (הזרוע העליונה) ואת האולנה (אחת
מעצמות האמה). ההומרוס "יושב" בתוך עצם האולנה ה"עוטפת" אותו עד לחלק האחורי של המפרק (אולקרנון). מפרק זה מאפשר תנועת כיפוף וישור. המפרק השני כולל את עצם הרדיוס המתחבר אל האולנה מתחת למפרק ההורמוס- אולנה. הרדיוס מוחזק ברצועה טבעתית- היקפית אל האולנה ומאפשר תנועות סיבוביות של האמה (סופינציה ופרונציה).
שרירים: קיימים הרבה שרירים סביב המרפק אך כאן נתייחס במיוחד לשרירים המכופפים לאחור (או פושטים) שמגיעים מהחלק החיצוני התחתון של ההומרוס (האפיקונדיל החיצוני) עד לעצמות הסירה בכף היד. שרירים אלו נמצאים בחלק החיצוני של האמה ומאפשרים הרמת גב היד והאצבעות לאחור אך גם מעורבים
מאוד בלאפשר את תנועת לחיצת היד או נשיאת משקל עם היד. אחד השרירים היותר רלוונטיים לתופעה זו הוא האקסטנסור ברביס או המיישר לאחור הקצר
המתחבר אל עצם הסירה השלישית בכף היד.
עצבים: מערכת העצבים היוצאת משורשי העצב בחוליות הצוואר התחתונות עוברת דרך הזרוע ודרך המרפק עד כף היד ושולחת פקודות אל ומהמוח אל ומהשרירים ושאר הרקמות שנמצאות לאורכה. בפרק זה נתייחס במיוחד למערכת המורכבת משלושת העצבים מדיאני, רדיאלי ואולנרי. שלושת עצבים אלו מרכיבים מערכת שנקראת הפלקסוס הברכיאלי. הפלקסוס מורכב מעצבים שמקורם בשלושת חוליות הצוואר התחתונות וחוליית הגב העליון הראשונה. הוא יוצא דרך המרווח הפוראמינלי (רווח הבין חולייתי בו נמצאים שורשי העצב עם יציאתם מחוט השדרה) דרך שריר צווארי (הסקאלני), בין עצם הבריח לצלע הראשונה, ודרך אחד משרירי החזה (פקטורליס מינור).
מגנון הפציעה של טניס אלבו
כפי שצוין בפסקה הראשונה, בהגדרתה הקלאסית של תופעה זו, קיים חיכוך בין השרירים המיישרים של האמה לבין האפיקונדיל החיצוני. בזמן מאמץ כגון נשיאת משקל כבדה עם היד, תנועה חוזרת עצמתית של ישור לאחור של כף היד ו\או הקלדה ממושכת, שרירים אלו מופעלים כאשר הפעלה ממושכת ללא מנוחה בשילוב עם חיכוך כנגד האיפיקונדיל החיצוני יוצר תהליך גירוי שמוביל לדלקת בגידים של שרירים אלו. גם חבלה חזקה באיזור זה עלולה לגרום לתגובה דלקתית.
הסימנים הם רגישות מקומית במגע או באחת מהפעולות שנזכרו לעיל (לעתים גם הרמת חפץ קל כמו ספר או בקבוק מים עלול לגרום לכאב) בחלק החיצוני של המרפק. נפיחות קלה עלולה להיווצר וחום מקומי. לעתים, עקב מנגנון הכאב, חפצים ישמטו מהיד ללא שליטה.
נוסף לכך, לחץ כנגד מערכת העצבים (בין אם על הפלקסוס הברכיאלי או כנגד אחד העצבים שלו) עלולה גם היא לגרום לכאבים שיהיו זהים לחלוטין או בעלי אופי שונה ל- מרפק הטניס הקלאסי. אדם היושב או עובד בתנוחה שפופה לדוגמא, עלול ליצור הצרות של המרווח הפוראמינלי (ראה סעיף אנטומיה- עצבים) או לחץ של עצם הבריח כנגד הצלע הראשונה או אם יישב בתנוחה זו זמן ממושך, שרירי הסקאלני עלולים להתקצר ואז בעת התיישרות הצוואר, ילחץ השריר כנגד הפלקסוס. לחץ על אחד מהעצבים שנזכרו לעיל, עלול ליצור כאב לאורך כל או חלק מתוואי העצב. מאוד שכיח שחלק זה יהיה המרפק, והכאבים ידמו לכאבים של מרפק טניס קלאסי. הרבה אבחנות מוטעות מתבצעות עקב חוסר תשומת לב לעקרון זה. (לחץ כנגד מערכת העצבים עלול לגרום לכאבים במרפק, ש.כ יד, כתף )
גורמים המשפיעים על תופעת מרפק הטניס (טניס אלבו)
1. עבודה מאומצת של שרירי האמה כגון נשיאת משקלים כבדים, הקלדה ממושכת ללא הפסקות. פעולות אלו גורמות להעמסה יתרה על שרירי האמה החיצוניים ולפיכך לתחילתו של גירוי שעלול להוביל לתהליך דלקתי.
2. טראומה ישנה כגון שבר או פריקת המרפק, עלולה ליצור מצב בו עצמות המרפק אינם ניצבות במנח האנטומי התפקודי שלהן ולפיכך עלולות ליצור גירוי ע"י חיכוך ישיר או ששרירי האמה יאלצו לפצות על כך ע"י פעולה מאומצת יותר.
3. כפי שצוין, יציבה שפופה בישיבה ו\ או עמידה עלולה לגרום ללחץ על תוואי העצב ולפיכך להפיק את הכאבים. למרות זאת גם מתח כללי באיזור שרירי הצוואר (אימון מופרז בחדר כושר, מתח נפשי כללי) עלול להוביל בעקיפין ליציבה לא נכונה או במישרין ללחץ של שרירי הצוואר כנגד העצב. היציבה בהחלט מושפעת מגורמים חיצוניים כגון סביבת עבודה לא ארגונומית, אך חוסר מודעות הוא הגורם העיקרי ליציבה לא נכונה.
4. חבלה באיזור המרפק עלולה ליצור התחלה של תהליך דלקתי בשרירים או בגידיהם.
טיפול ב- טניס אלבו
1. עיסוי רקמה רכה סביב המרפק (שרירים, גידים). כמו כן, עיסוי רקמות רכות סביב הצוואר והכתף.
2. תנועתיות (מוביליזציה) אקטיבית ופאסיבית ע"י פיזיותרפיסט מוסמך, למפרקי המרפק, כתף, צוואר ושורש כף יד (תלוי במקור הבעיה). שכיח לראות שאם מניעים את המפרקים הללו בתוואי המיועד להם, תנועה תפקודית מתחילה והגורם המכאני לגירוי מפסיק. הנעת מפרקי הצוואר ופתיחת המרווח הבין חולייתי, יכול להוריד לחץ משורש העצב. חשוב להבין שלא רק לחץ ישיר על העצב אלא גם לחץ על כלי הדם של העצבים, שהינם דקים מאוד וגם לחץ עדין ביותר עליהם, עלול לגרום לחוסר אספקת דם לעצב והפקת כאב לאורך התוואי שלו.
תנועתיות (מוביליזציה) למפרק המרפק
3. תנועתיות ודינאמיקה של מערכת העצבים (אם העצב לחוץ כנגד אחד מהגורמים שנזכרו, קודם כל "פותחים את הדלת" או המרווח דרכו עובר העצב ואח"כ מניעים את העצב ומותחים אותו בעדינות לאורך התוואי שלו). תנועתיות של מערכת העצבים משפרת את זרימת הדם אליהם, משחררת את הלחץ מהעצב עצמו ומשפרת את חילוף החומרים של העצב. תנועתיות זו מבוצעת ע"י תרגילים שונים וטיפול מיוחד ע"י הפיזיותרפיסט.
4. טייפינג (חבישה). בין אם טייפ רגיל או טייפ מסוג קינסיו. הטייפ מוריד את העומס מרקמות רגישות (שרירים, גידים, עצבים), עוזר למקם את המפרק ו\ או השרירים במנח האנטומי התפקודי שלהם ומשלב תשדורות אל וממערכת העצבים ע"מ לשלוט בכאב ולהפעיל את הרקמות באיזור בצורה תפקודית נכונה. קיימות בחנויות גם רצועות מכאניות שתומכות בשרירי האמה ומורידות את הלחץ מהן. הן בד"כ נקראות רצועות למרפק טניס.
5. הדרכה ליציבה נכונה בישיבה ועמידה והתאמת סביבת העבודה לאדם (ארגונומיה). חשוב לזכור שבאופן הגיוני, הדבר אותו אנו מבצעים רוב שעות היום, הוא בד"כ מקור הבעיה. בין אם זה ישיבה ממושכת, עמידה ממושכת, עבודה מאומצת וכד'.
6. תרופות אנטי דלקתיות ע"מ לשלוט בתהליך הדלקתי. זריקות סטרואידים אנטי דלקתיים למקום הדלקת (למרות שאין זה הפתרון הראשון בסדר העדיפויות לבעיה זו), קירור, אולטרא סאונד. מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות הראו כי זריקות סטרואידים לאיזור זה רק מחמירות את המצב בטווח הארוך למרות שלפעמים מספקים הקלה קלה בטווח הקצר.
סיכום
האבחנה "מרפק טניס" או טניס אלבו היא אבחנה שנתנו בימי עבר בד"כ לשחקני טניס שמשלבים חבטה לאחור של כף היד. חבטה זו מפעילה באופן חזק את השרירים הפושטים לאחור של המרפק ומכאן שמו. כיום, ניתן לראות שהגורמים המשפיעים על תופעה זו אינם נקודתיים לתנועת המרפק בלבד ואינם מתייחסים אך ורק למוקד הכאב עצמו. הגוף הוא מערכת הוליסטית שכל מערכת תלויה אחת בשנייה. חוסר תפקוד של מערכת אחת יעמיס באופן ניכר את המערכות האחרות ויצור מצב לא תפקודי שייתן את ביטויו ע"י כאב ומצוקה. לפיכך, סביבת עבודה נכונה, יציבה נכונה ועבודה עם מנוחות יכולות להוריד משמעותית את הסיכוי להופעת אבחנה זו.