כמה מילים על הקשר כאבי ברכיים כרוניים ומרכיבים פסיכולוגים כחרדה, פחד מתנועה ומתח:

כאבים בקדמת הברך הם תופעה נפוצה בקרב צעירים ספורטאים  חובבנים ומקצוענים כאחד. חלקם מופיעים כתוצאה משנית לפציעה מורכבת יותר כקרע ברצועות וחלקם מתחילים בצורה לא טראומתית במהלך אימונים. 

תמיד הבחנתי לאורך השנים שמטופלים ״רגועים״ יותר או כאלו שלוקחים את השיקום ללא מתחים או ללא חרדה יתרה מהבאות משתקמים מהר יותר ובאפקטיביות רבה. ידוע שיש קשר ברור בין גוף לנפש ואין מדובר כאן במשהו מתאפיזי או רוחני. במיוחד הבחנתי בצעירים לפני גיוס, ספורטאים בשיא העונה ומטופלים ש״חייבים״ להוכיח בשטח ובזמן קצר שיפור ניכר. 

מחקר שיצא השנה אכן בחן 47 מטופלים שסובלים מכאבי ברך קדמיים כרוניים. ניתנו להם שאלונים פסיכולוגיים מקובלים ומוכחים מחקרית שבחנו מידת חרדה, פחד מתנועה ומתח כללי בקבלתם למחקר ו6 חודשים לאחר תחילת השיקום.

הממצאים הראו שהמטופלים שהראו רמות חרדה נמוכות, פחד מתנועה מועט ומתח כללי נמוך השתקמו מהר יותר וחזרו לפעיות ספורטיבית מהר יותר. כמו כן דיווחו על רמת כאב נמוכה בהרבה. המטופלים עברו רק שיקום פיזיותרפי ללא התערבות פסיכולוגית או פסיכיאטרית.

כאב הוא תופעה מאוד מורכבת ועליה משפיעים גורמים רבים. ניתן לשייך את המרכיב הפיזיולוגי של הכאב גם להפרשת הורמונים כגון קורטיזול שידועה השפעתו השלילית על מערכת החיסון, רקמות חיבור וכאב באופן כללי אך לדעתי הנושא הרבה יותר מורכב.

מה שחשוב במחקרים כאלו היא ההבנה שמטופל צריך להשלים עמה לגבי השפעתו השלילית של מתח וחרדה על הצלחת הטיפול, ולשקול בהתאם לצורך גם לפנות במקביל לטיפול הפיזיותרפיה לטכניקות הרגעה, מדיטציה, הומיאופתיה, טיפול פסיכולוגי וטיפולים אחרים שעוזרים לשליטה בחרדה ובסימפטומים פסיכולוגים נלווים אחרים.