האם יום עבודה ארוך הוא אכן יותר פרודוקטיבי מיום קצר? האם בכלל למשך הזמן שאתם מבלים במשרד יש איזושהיא השפעה על פרודקטיביות העבודה שלכם?

הרבה אנשים עובדים כיום מעל 8 שעות עבודה. עובדי הייטק גם נדרשים לעבוד 9 ו:10 שעות ביום. מס׳ מחקרים באו לבחון האם משמעות הדבר פריון עבודה גדול יותר. מחקר שהתפרסם השנה בטורונטו העלה את ההנחה שיש למוח כמות מסויימת של אנרגיה פסיכולוגית. כשמאגר זה נגמר, אנחנו מתחילים להיות ישנוניים יותר, פחות מרוכזים ופחות אפקטיביים בכל דבר שאנחנו עושים. המחקר בעיקר בחן את ההשפעה שיש להפסקת הצהריים על העייפות בסוף יום העבודה. אנשים שלקחו הפסקת צהריים מסודרת במקום לשבת ולאכול במשרד הראו רמות עייפות נמוכות יותר בסוף היום.

כמו כן, חברה נוספת בשם Draugiem Group, חברת רשת חברתית מלטביה בחנה את התנהגות העובדים הפרודוקטיביים ביותר שלה במשך היום. הם גילו ש10% מהעובדים שהיו הפרודוקטיביים ביותר לא השקיעו שעות מעבר ליום העבודה המקובל. למען האמת הם בכלל לא עבדו 8 שעות ביום ואפילו לקחו הפסקות של 17 דקות כל 52 דקות עבודה. עובדה זו איפשרה למוח להתאושש, לאגור אנרגיה מחודשת לקראת המשימות הבאות. 17 הדקות הללו לא הושקעו ליד המחשב (כמו בדיקת מיילים או גלישה בפייסבוק) אלא בשיחה עם קולגות (לא על ענייני עבודה), יציאה להליכה קצרה או קריאת ספר.

נכון שאתם לפעמים מרגישים צורך להרשים את הבוס ולהראות עסוקים כל הזמן אך מה שהמחקרים הללו מוכיחים והם מצטרפים למחקרים רבים כבר שנים, הוא שהפוגות במשך יום העבודה תורמות לפיריון העבודה שלכם.

אז ע״מ להצליח במשימותיכם בעבודה נסו להתמקד בכמה אספקטים:

1. קחו הפסקה כל 52 דקות למשך 17 דקות ובא בצעו פעילות כגון הליכה, שיחה עם קולגות לא על ענייני עבודה או צאו להליכה קצרה.

2. שימו טיימר שיגיד לכם מתי לצאת לאותה הפסקה.

3. הכינו רשימת מטלות ריאלסיטית ליום העבודה וכמה זמן זה צריך לקחת. 

4. סדר עדיפויות: ביחרו 3 משימות עיקריות לביצוע ביום והוסיפו את המשימות שעולות במשך היום לרשימה נפרדת. הרבה יותר קל ואפקטיבי להתמודד מול רשימה של 3 נושאים מאשר 30. אחרי שתסיימו את ה3, התפנו לבחור משימות אחרות מתוך הרישמה הנפרדת.