התוכן העיקרי

הודעת התראה

סוגי טיפולים עברית

 

שיקום לאחר שברים

fractures

לאחר שבר, העצם זקוקה לקיבוע ע"מ לאפשר לה להתאחות בצורה נכונה. זמן
הקיבוע משתנה בין שבר לשבר אך בדר"כ נע סביב 6 שבועות (למרות שקיימים
שברים שמצריכים מנוחה של 3 חודשים ויותר). בשברים מורכבים לפעמים יש
צורך גם בניתוח לקיבוע השבר. בזמן המנוחה והקיבוע נוצרות באזור השבר,
במפרקים הסמוכים וברקמות הרכות הסמוכות, רקמות חיבור צלקתיות שנקראות
הדבקויות או adhesions

הדבקויות אלו נוצרות בצורה לא פונקציונלית ותפקידן לבודד ולקבע את כל האזור
ע”מ לאפשר מהלך איחוי תקין. הבעיה נוצרת כי הן גם מגבילות את טווח התנועה
התפקודי של המפרק והאזור כולו ויוצרות מגבלה בכאב במהלך תנועה כי הן
מתחברות גם בין רקמות בריאות. כמו כן, בשל הקיבוע הממושך, שרירים נחלשים
ורקמות חיבור אחרות מתקצרות, מה שמוסיף למגבלה. השיקום לאחר הורדת הגבס
כולל עיסויים רבים, טיפול מנואלי ידני שתפקידו להחזיק את טווח התנועה התפקודי
של האזור, חיזוקים ומתיחות עד לחזרה לדפוס תנועה טבעי ונטול כאבים או לספורט
היעודי של המטופל





 

שיקום לאחר שחזור רצועה צולבת ACL (anterior cruciate ligament)

 

ACL רצועה צולבת

אחת הפציעות הקשות והנפוצות ביותר בקרב ספורטאים. פציעה זו מתרחשת בעיקר בפעילויות
ספורטיביות בהן נוצרת חבלה סיבובית בברך. הרצועה הצולבת שאחראית על היציבות הקדמית
של הברך נקרעת (נפוץ שבפציעה זו גם המניסקוס המדיאלי והרצועה הצדית הפנימית נקרעים
גם). במקום מופיעה נפיחות מיידית וחוסר יציבות. סימפטומים נפוצים הם "בריחה" של הברך
ותחושה כללית של חוסר יציבות, נפיחות, מגבלה בטווח התנועה וכאבים בקדמת הברך. בדר"כ
פציעה זו מצריכה ניתוח בו המנתח קוצר את אחד הגידים ברגל ותופר אותו בתוך הברך בתור
ה"רצועה החדשה". ניתוח זה מצריך תהליך שיקומי ממושך של כחצי שנה עד 8 חודשים
בתדירות גבוהה. למרות זאת, לאחרונה מחקרים הראו ש50% מהמטופלים משתקמים גם ללא
ניתוח ורק בצורה שמרנית בפיזיותרפיה.

זהו שיקום מורכב שמכיל מרכיבים רבים של חיזוק, מתיחות, שיווי משקל ועוד.הטיפול הידני-
מנואלי של המטפל מתחיל בתדירות גבוהה אך בהדרגה יורדת עד שהמטופל מציג יכולות חזרה
לספורט. משם הוא מופנה חזרה לקבוצתו ולמאמן הכושר שממשיך את תהליך החזרה למשחק

כאבי כתפיים

shoulder pain

כאב הכתפיים הנפוץ ביותר במיוחד בקרב אוכלוסיה מתאמנת וספורטיבית אך גם בקרב
מבוגרים הוא כאב בקדמת הכתף והזרוע. הכאב בדר"כ מופיע בעת הרמת היד בזוויות
מסויימות, בעת דחיקת חזה ותרגילי כתפיים אך יכול גם להופיע גם בתפקודי יום יום
ובמנוחה. מתאמני חדר כושר רבים מזניחים את התופעה ומתייחסים אליה כאל דבר
מתאמן חווה ואין בכך סכנה. זוהי טעות חמורה. כאבים אלו במרוצת השנים יוחסו
למגוון סיבות- מדלקת בגידים מסויימים בכתף, צביטה של הגיד בתוך המפרק, חיכוך
של הגיד כנגד אחת מהעצמות באזור הכתף. לעתים חלק מהסיבות נכונות אולם בשנים
האחרונות המחקרים נוטים להסביר תופעה זו כבעיה מכנית מורכבת יותר שמושפעת
מתנועתיות של הגב העליון, חולשה או חוסר איזון בין שרירי השכמה, השרירים
המייצבים של הכתף rotator cuff) ועוד.

הזנחה של מקרים אלו של כאבי כתפיים יכולה עם הזמן לגרום להתפתחות של דלקת, הסתיידויות ואפילו
קרעים בגידים לרמה שמצריכה ניתוח.

האבחון והטיפול בכאבי כתפיים מתמקד בעיקר בתנועתיות הגב העליון, האיזון והכוח בין השרירים
השולטים בתנועת השכמה, בשרירים השולטים ומייצבים את מפרק הכתף , תכנית האימון
של המתאמן, מנח הישיבה במשרד במשך היום וכמובן תנועתיות מפרק הכתף עצמו
ושאר המפרקים במכלול הכתף. ניתן לקרוא בהרחבה על כך באתר זה בלשונית המאמרים.

טיפול בכאבי ברכיים

pic-knee pain

תופעה נפוצה אצל מטופלים בכל הגילאים. בהיעדר פציעה טראומתית שכללה קרע ברצועה,
מניסקוס או ברקמות אחרות בברך ונבעה ממקרה מבודד וברור, רוב כאבי הברכיים אצל
אוכלוסיה צעירה מתרכזים בעיקר בחלקה הקדמי של הברך. הרקמות המעורבות הן בדר"כ
המפרק בין הפיקה לחלק המרוחק של עצם הירך או בשמו המפרק הפטלו-פמורלי. אזור
הפיקה משופע ברקמות רכות רבות ועפ"י מחקרים רבים נחשב לאזור הרגיש ביותר בברך.
האבחון לצורך טיפול בכאבי ברכיים אלו מצריך התייחסות למבנה כף הרגל והקרסול, תנועתיות האגן והגב
התחתון, יציבות וכח בשרירי הליבה במרכז הגוף ואורך שרירים בגפה התחתונה. חוסר
איזון בין מרכיבים אלו עלול לגרום לעומס יתר על חלקה הקדמי של הברך ולהוביל לכאב
ותהליכים דלקתיים. יש לתת את הדעת על אופי העבודה וספורט של כל מטופל בצורה
ספציפית.

בקרב האוכלוסיה המבוגרת יותר, רוב כאבי הברך מקורם בשחיקה של הסחוס המפרקי
וניוון של מפרק הברך המרכזי (בין החלק העליון של עצם השוק לחלק התחתון של עצם
הירך) או בשמו אוסטאוארתריטיס. מצבים אלו הם מצבים ניווניים שלא ניתן להופכם אך
בהחלט ניתן להשפיע עליהם ולהאט משמעותית את קצב ההחמרה בכל הקשור למידת
כאב, רמת תפקוד ופעילות גופנית. האבחון והטיפול מתייחסים במידה רבה למשתנים
שהוזכרו.

הטיפול בכאבי ברכיים כולל טיפול מנואלי למפרק הברך ולפיקה, מתיחות, חיזוקים של שרירים חלשים
המשפיעים על התהליך, שיווי משקל, חבישות מיוחדות, הכל בהתאם לממצאים שנגלים
בבדיקה הפיזיקלית.